מימון שוטף של העסק – כלים שימושיים (או: איך לגרום לכסף להגיע כבר עכשיו) – חלק ב'

בחלק א' של המאמר דברנו על בעיית המימון של עסק קטן, הסברנו בקצרה על ההבדלים בין מימון לטווח קצר למימון לטווח ארוך ופרטנו על מספר פעולות כלכליות ועסקיות  שניתן לבצע על מנת לשפר את יכולתנו לממן את עצמנו בטווח הקצר ולשפר את תזרים המזומנים שלנו. המשותף לפעולות הללו הוא שכולן נובעות מהחלטות בתוך העסק ואת כולן ניתן ליישם ללא התערבות חיצונית. כעת נעבור על כמה פעולות מימוניות שיכולות לשפר את תזרים המזומנים ולרכז אצלנו סכומי לא מבוטלים בזמן קצר.

פעולות מימוניות

1. ניכיון שוברי כרטיסי אשראי – ניכיון שוברים או בפשטות ניכיון כרטיסי אשראי היא פעולה מימונית פשוטה שכלל חברות כרטיסי האשראי וכן חברות ניכיון ייעודיות מאפשרות למירב בתי העסק. הכוונה היא לאפשר לבית העסק לקבל בבת אחת עסקה שלקוח שילם לו בתשלומים בכרטיס אשראי באופן כמעט מידי. בגין שירות זה החברות המנכות גובות ריבית ו/או עמלה מראש ומנכות (מורידות) אותה מסכום התשלום שבית העסק מקבל. כלומר, נוכל למשל למכור ללקוח סכום של 1,200 ₪ ב- 12 תשלומים ובמקום לקבל במשך שנה 100 ₪ מדי חודש, נוכל לקבל את (כמעט) כל הסכום תוך מס' ימי עסקים או בחודש העוקב, לפי בחירתנו. חברות האשראי וחברות הניכיון מצידן מאפשרות גמישות רבה במסלולי הניכיון השונים כך שאם נעדיף לקבל את התשלום תוך 3 ימים או בחודש הבא, לנכות רק עסקות שעולות על כך וכך תשלומים, לשלם תוספת קבועה מראש בגין ניכיון אוטומטי "ולנכות חופשי" תוך קבלת מלוא הסכום במקרים מסוימים וכן כמעט כל מה שנבקש על מנת שננכה את תשלומי כרטיסי האשראי אצלן. מדובר בכלי נוח אולם מומלץ לעשות שופינג (עדיף על ידי מומחה לנושא) לגבי המחירים שכל אחת מציעה כאשר אין חובה לנכות אצל החברה עמה אנחנו סולקים והמחיר עשוי להשתנות דרמטית בין החברות השונות. באופן זה, למשל חנות בעוסקת בתיקון ומכירת מכשירים סלולאריים יכולה לבחור לנכות רק עסקות מעל 12 תשלומים שלרוב יהיו מכירת המכשירים עצמם המהווים עסקות גדולות יותר בעוד שבגין המוצרים הזולים ושירות התיקונים נעדיף לקבל את הסכומים תשלום רגיל. באופן זה אנחנו מציעים שירות נוסף ללקוח במסגרתו מאפשרים ללקוח לפרוס לתשלומים ללא עלות נוספת מצידו, מה שבראייה שיווקית מתמרץ אותו לבצע את הרכישה, בעוד שאנחנו כמעט ולא נפגעים מכך תזרימית. זה נכון גם עבור מוסכים, מעבדות מחשבים וכל סוג עסק שמקיים עסקות גדולות בתדירות נמוכה לצד עסקות קטנות יותר בתדירות גבוהה.
2. ניכיון צ'קים – נקרא גם ניכיון ממסרים דחויים. אם ניכיון כרטיסי אשראי מבוצע על תשלומים שלרוב יתקבלו מלקוחות פרטיים, ניכיון צ'קים בעיקר רלבנטי על תשלומים שהתקבלו מלקוחות עסקיים. תופתעו לדעת אולי אבל בעוד שמחזורי הפעילות של כרטיס אשראי בישראל עמדו בשנת 2017 על כ- 300 מיליארד ש"ח, היקפי השימוש בצ'קים עומד על למעל מפי 3 מכך וכבר חצה את סכום הטריליון ₪ כאשר רוב רובו של הסכום הנ"ל שימש לסחר בין חברות, ארגונים וגופים עסקיים. הסיבה לכך נובעת מהפשטות הטכנולוגית, הוותק והמידיות של אמצעי תשלום זה וכן מהיכולת של שני הצדדים להגיע לסכום ובעיקר לתאריך העברת כספים שלא כפוף לשום מגבלה. מל אלה נולדו חברות סליקת הצ'קים ובעיקר ניכיון הצ'קים כאשר ניכיון צ'קים הינו גם שירות בנקאי. התכלית, בדומה לניכיון כרטיסי אשראי היא הקדמת פירעון לצ'ק ע"י תשלום סכום הצ'ק מראש ע"י החברה המנכה כנגד קבלת הצ'ק בניכוי עמלה ו/או ריבית. ניכיון צ'קים מאפשר לנו לגלות גמישות מול הלקוח מצד אחד אך גם מונעת עיכובים בתשלומים ולא מעט אי נעימות מול לקוח שצ'ק שלו חזר. מאחר ושנה נטייה לכתוב צ'קים מסחריים בעיקר על סכומים גדולים אזי ניכיון צ'קים יכול להפוך את הסדר ולהפוך למימון ההזמנה הגדולה של הלקוח, במקום להצטרך לממן את כלל העלויות הגולמיות והתפעוליות הנובעות מעצם אספקת ההזמנה בעצמנו. אם נניח בנגריה שלי, בעת קביעת אסטרטגיית המחיר שלי, אדרוש שבגין הזמנה גדולה יחסית התשלום יבוצע בשני חלקים – בסגירת העסקה ולאחר אספקה מלאה של הרהיטים או העבודה שנרכשה. תנאי האשראי הנהוגים בעסקות כאלו הם שכל חלק ישולם באמצעות צ'ק דחוי המשקף מועד תשלום של שוטף + 60. לנוחיותי אוכל לנכות את הצ'ק הראשון ובאמצעותו כבר לממן את מירב אם לא כלל עלויות הגדולות שגם עשויות לנבוע מעסקה חריגה כזו – מכונות ייעודיות ויקרות, עץ מובחר, חומרי עיבוד מיוחדים וכדומה.
3. פקטורינג – פקטורינג היא פעולה מימונית שרלבנטית יותר לפעילות מרובה מול ספקים ולקוחות עסקיים ופחות רלבנטית לעוסקים המוגדרים כעוסק "פטור", שהינו פטור מתשלום מע"מ. היא נחלקת ל- 2 סוגים – אחד הוא ביצוע ניכיון על חשבוניות שנתנו ללקוחות אך טרם קבלנו את מלוא התמורה (ואז הם מוגדרים כ"חייבים") כך שנקבל את רובה בתמורה לעמלה וריבית מול החברה המנכה, הלוקחת עצמה את גביית החוב. השני הוא הארכה של האשראי שאנחנו נותנים לספקים בתמורה לריבית כך שאת עיקר התמורה מהעסקה נקבל בהקדם בעוד שלקוח כבר בפועל ישלם את חובו בתאריך מאוחר יותר לחברה המנכה. פעולה זו פחות נפוצה אולם היא עשויה להתאים לסוגי עיסוק מסוימים, לרוב בעסקים מעט יותר מבוססים.
4. הלוואות – לנושא זה מגיע מאמר נפרד. כל הכלים המימוניים שהוזכרו עד כה מקורם בפעילות העסקית הישירה של העסק ועיקרם שינוי העיתוי של הכנסה שגם ככה הייתה אמורה להגיע, במוקדם או במאוחר. הלוואה היא פעולה חיצונית לפעילות שלנו ולכן לקיחת הלוואה היא פעולה מימונית שחשוב לתכנן בקפידה בעת ניהול תזרים המזומנים. לא נרחיב כאן כאמור אבל רק נזכיר שלהלוואה פרמטרים רבים שיש לקחת בחשבון כגון עיתוי, פריסה, היקף, מחיר, משך, תכנון החזר, נקודות יציאה, סוג ההלוואה (שפיצר, בלון, בוליט או אחרת), הייעוד של הכסף, סוג המטבע, עמלות, שעבודים נדרשים, בטוחות והלוואת נון-ריקורס ועוד אספקטים שיכולים להיות מהותיים לכל אורך חיי ההלוואה.

אלו מקצת כלי המימון הבולטים הנפוצים בשוק הישראלי. ישנם עוד סוגים כגון הנפקת אגרות חוב או הון, אולם הן אינן רלבנטיות לעסקים קטנים ובינוניים.

מקריאת שני חלקי המאמר אפשר לומר שנגענו בכלים הבסיסיים והזמינים ביותר לעסקים קטנים אולם בד בבד חשוב להבין שכל אחת מהנקודות שהועלו היא מורכבת ליישום אופטימאלי ולכן מוטב יהיה להתייעץ עם אנשי מקצוע שיכולים לחסוך לכם הון מצד אחד ומהצד השני לקדם את העסק שלכם ברמות שלא האמנתם כלל.

הכותב הינו רן סיני, MBA, יועץ כלכלי ופיננסי לבתי עסק