הפעם, בניגוד למאמרים המקצועיים, בחרתי להתייחס לנושא שאנחנו נתקלים בו כולנו אבל כזה שאף פעם אין יותר מדי ממנו – חינוך, בדגש על חינוך פיננסי.
קיימות תנועות שונות הרואות במערכת החינוך כדרושת תיקון ועדכון. מהחינוך המונטסורי או החינוך הדמוקרטי שמובילות תפיסות חדשות דרך "אחרת – עושים שינוי בחינוך" או יוזמת "רווח נקי" (רפורמה לחינוך פיננסי במערכת החינוך) ועד תנועות שמבקשות לבחון את התפיסה עולמית לגבי מה נדרש מחינוך כפי שמיוצגת בסרטון החביב הזה של פרינס EA.
בינינו? אנחנו לא צריכים ללכת רחוק. מי מאתנו לא שאל את עצמו כמה השיעור בהיסטוריה של יוון העתיקה יעזור לו בהמשך חייו (למעט בשיחות סלון)? או החודש שהוא למד בספרות על "אבא גוריו"? ומה לגבי חקירת אינטגרל במתמטיקה? עבור רובנו, למידע הזה לא יהיה שימוש רב בחיים המקצועיים והתרומה שלהם לשכר העתידי שלנו כמעט ואינה קיימת.
חשוב להזכיר, תכליתה המקורית של תעודת הבגרות היא להכין אותנו לחיים הבוגרים. מכאן שמה – תעודה שמעידה על כך שהאוחז בה הינו בעל הכלים הנדרשים לתפקוד כאדם וכאזרח בוגר. המטרה השימושית והמשמעותית ביותר של תעודת הבגרות היא להגדיל את פוטנציאל ההשתכרות שלנו אולם המטרה השנייה היא ללמד אותנו את מה שאנחנו חייבים לדעת כדי להתמודד עם הדרישות הבסיסיות מחיים בעולם המודרני והמשתנה ללא הרף.
מה הבעיה? הבעיה היא שתפיסת החינוך לא רק שאינה מתאימה את עצמה לצרכים החדשים אלא שהיא לעיתים הולכת אחורה כגון הגברת לימודי דת או לימודי שיטות מקצוע שכבר אינן בשימוש כגון עבודה עם מעדר בשיעור חקלאות (או לימוד חקלאות מלכתחילה). כרגע לא נכנס לנושא החינוך לערכים, שגם כאן יש דעות מגוונות אלא שברצוננו להאיר עם זרקור על פער שהולך וגדל בכל מה שקשור לכלים אשר מקבל בוגר מערכת החינוך בהתמודדות שבוודאות תהיה לו, מול המערכות הפיננסיות והפנסיוניות.

כיום, במאה ה- 21, כל אחד מאתנו יתקל באפשרות ללקיחת הלוואה, צרכנית או עסקית, לתקופה קצרה או משכנתא לשנים רבות, שתפרע במועד אחד או כמה, שתוצמד למדד כלשהו או לא וכן הלאה. כל אחד גם ייאלץ להתמודד עם העולם הפנסיוני לאור הרגולציה המחייבת אותנו להפריש חלק לא מבוטל מהכנסתנו השוטפת עבור חסכון לימים בהם לא נוכל או לא נרצה לעבוד יותר. לימים בהם הגיל כבר יעשה את שלו. האבסורד הוא שלמרות שמדובר במקור הפרנסה שלנו למשך שנים רבות, עדיין רובנו בורים בכל מה שנוגע לאיך, למה, כמה, מתי ואיפה חוסכים ואיך כל אחד מאלה משפיע על השאלה אם נוכל לטוס כל שנה לחו"ל בפנסיה או שנאלץ להסתמך על הרווחה או קרובינו כדי לא להגיע לפת לחם.
כמובן שמכאן ניתן עוד לסבך לנו את החיים כי לא דברנו על שוק ההון, שכיר מול עצמאי, מסים, קרנות השתלמות ועוד נושאים פיננסים רבים שבין אם שנרצה או שלא, ישפיעו על חיינו אולי אפילו יותר מאנגלית, לשון או מתמטיקה.
קיימים מושגים שאני אומר לכם חד וחלק – כל מי שאוחז בתעודת בגרות חייב להכיר אותם אבל לצערי היום הוא לומד עליהם באופן לא רשמי או רק בהגיעו ללימודים גבוהים.
"הלוואה זה טוב או רע?"
פנו אלי להעביר הרצאות על כלכלה לילדי כיתות ד'. הם קולטים טוב יותר ממה שאנחנו חושבים. הצגתי בפניהם סיפור קצר המכיל דילמה פשוטה:
אני צריך לרכוש רכב. מאחר ומדובר בעלות נכבדת וכל הסכום לא בידי יש לי שתי אפשרויות להתמודדות עם הרכישה הזו – או לחסוך את יתרת הכסף שחסר לי ולקנות את הרכב בעתיד או לקחת הלוואה, לקנות את הרכב כבר עכשיו אולם לשלם את החזר ההלוואה מעכשיו קדימה. "אבל מה הכוונה בחיסכון?", שאלה האמיצה הראשונה, "כי אימא ואבא אמרו לי שהם חוסכים לי כסף אבל שהם לא נותנים לי לקנות עם זה היום צעצועים".
"אבל אם אני לא יכולה להשתמש בו, אז למה כדאי לי?"
"אימא ואבא צודקים אבל חשוב שתביני מה זה חיסכון. חיסכון זה בעצם לשמור כל תקופה את יתרת הכסף שלא השתמשתי בו כדי שבעתיד הוא יצטבר לסכום גדול ואז אוכל לרכוש משהו יקר."
"אימא ואבא בעצם שומרים עליך מעצמך, שלא תוציאי את הכסף הזה על דברים שאת רוצה עכשיו כאשר יכול להיות שבעתיד תרצי או תצטרכי להוציא אותו על דברים יותר גדולים וחשובים, כמו במקרה שלנו, אוטו."
"אז הם בעצם כמו בנק, נכון?", שאל ילדון מנומש מהצד השני של הכיתה, "בנק שומר לך על הכסף ויכול גם לתת לך אותו או לתת לך כסף של מישהו אחר אם אין לך".
"יפה מאד. כשבנק נותן לך כסף שלא שלך זה נקרא הלוואה והיא מאפשרת לי לקנות היום משהו שעדיין אין לי מספיק כסף עבורו. אבל תגידו לי, חברות וחברים, הבנק יסכים לתת לי את הכסף הזה סתם, בלי להרוויח משהו בשביל עצמו?"
"ברור שלא", קראו כמה בקול ואחד מהם הוסיף, "הבנק לוקח ריבית!".
"יפה מאד! ריבית זה השם של הפיצוי שהבנק או כל מי שייתן לנו הלוואה ידרוש בגין דחיית תצרוכת היום, כלומר אם אני לא יכול להשתמש בכסף שלי כדי לקנות לעצמי את מה שאני צריך כי נתתי אותו לך, אז מגיע לי פיצוי, בדמות הריבית שהיא סכום שמי שלקח את ההלוואה יחזיר לי בנוסף לסכום שהוא לקח."
המשכתי והסברתי להם שהתפקיד של הבנק זה לחבר בין לווים וחוסכים. הוא מצד אחד חייב לשמור על הכסף של האנשים שהפקידו את הונם אצלו אך מצד שני להלוות כסף למי שצריך עכשיו ואין לו. בגלל זה הוא גובה ריבית על ההלוואות שהוא נותן, כדי לפצות את מי שחסך את הכסף ולא השתמש בו כדי לקנות דברים היום.
אז שאלתי את הילדים: "אז רגע, הלוואה זה בעצם טוב או רע?". החל דיון סוער שהפתיע גם אותי, בטח ביחס לילדים בגיל הזה אבל זה רק חיזק לי בדיעבד את חשיבות הקניית הכלים הללו כבר בגילאים המוקדמים.

הבנו יחד שמצד אחד הלוואה מאפשרת לנו כבר היום לחיות כמו שאנחנו רוצים אבל מצד שני מחייבת אותנו להחזיר חובות, לצמצם קנייה בעתיד ויכולה להוביל לאיבוד שליטה בהוצאות.
"לכן", סיכמתי, "בעת לקיחת הלוואה צריך לתכנן בדיוק, כמה לוקחים, לכמה זמן והכי חשוב מאיפה בדיוק יהיו לנו המקורות להחזיר את ההלוואה."
עכשיו תגידו לי אם זה לא שיעור שאתם הייתם רוצים ללמוד בגיל שעוד הקליטה שלנו הייתה משופרת.
"עתידות בזוקה – בגיל 21, תדע מה זה פנסיה"
המשכנו לדבר על תקציב ("מי מקבל דמי כיס?") ומוגבלותו, כך שכמעט אף פעם הוא לא יספיק לסיפוק כלל הרצונות שלנו ולכן מאחר והתקציב שלנו מוגבל, נצטרך לנהל אותו, מה שאומר לקבל החלטות מושכלות שנובעות מתוך שקלול כלל הצרכים, לרבות הבנת המשמעויות הפיננסיות והכלכליות (רק במילים פשוטות, כן?)
שיעור נפרד נוגע לפנסיה. זה כבר נעשה קצת יותר מורכב כי לבקש מילדים לחשוב על דברים שיזדקקו להם כשיהיו בגיל של הסבא והסבתא שלהם זה לא אינטואיטיבי אבל עדיין ההמחשה של מחסור פשוטה יחסית. יתרה מכך, אנחנו המבוגרים נרתעים מלעסוק בנושא כי הוא מתחבר לנו לזקנה, למוות, להיותנו סיעודיים ושלל דברים לא סקסיים בעליל בעוד שאצל ילדים הנושא הזה אינו כה מוחשי ולכן ניתן לדבר איתם על זה כאילו שמדובר בתיאוריה רחוקה. קל להסביר להם את החשיבות של הפרשת חלק מההכנסות שמתקבלות היום כדי שנוכל לקבל אותן כשלא נוכל לעבוד. האתגר מתחיל עם מושגים כמו מה זה בכלל קרן פנסיה (חשבתם פעם למה היא נקראת קרן?), מה זה מקדם קצבה ושלא אתחיל אפילו להתקרב לנושאי המס. נושאים אלו כבר מחייבים הרצאה נפרדת, שעל אף שהיא מקצועית גרידא ובואו נודה על האמת, לא ממש מעניינת, גם אותה אפשר להפוך לחווייתית. יצירת מישחוק לנושא שממחיש את השפעת שינוי מקדם הקצבה ודמי הניהול על הפנסיה החודשית, הבנה עקרונית של מושג ריבית דריבית עם ניפוח בלונים או דוגמא שמתחילה עם הסרטון המפתיע על מה יקרה אם נקפל נייר 103 פעמים (וסליחה על המבטא של הדובר) או דיון שממחיש את ההעדפות השונות בין קצבה לקבלת החיסכון בבת אחת הן רק חלק מהאפשרויות העומדות בפנינו לייצר את החשיבות וההבנה בקרב הצעירים של היום לנושא הזה. כך שכשתגיע השיחה השיווקית מסוכנות הביטוח או בקבלתם לעבודה הראשונה, הם כבר ידעו לומר לבן או בת שיחתם: "טוב תקשיבו, ותקשיבו לי טוב! אני אגיד לכם בדיוק מה הכי נכון עבורי בכל מה שנוגע לפנסיה שלי!"
הכותב הינו רן סיני, MBA, יועץ כלכלי ופיננסי לבתי עסק

