סליקה – מבוא

בעלי ובעלות עסקים בהם מכבדים כרטיסי אשראי  – קראו את הפוסט הזה היטב ושתפו עם חבריכם וחברותיכן, כי אני הולך להאיר כאן, בראשונה מתוך סדרת מאמרים, על כמה היבטים של סליקת כרטיסי אשראי שכנראה אתם לא מכירים, ואם כן, אז לא מכירים מספיק.

המטרה של מאמרים אלו היא לתת לכם כלים להתמקחות מול אנשי המכירות של חברות הסליקה למיניהן ולחסוך לכם כסף. בשביל זה קודם כל צריך להבין כמה דברים על סליקת כרטיסי אשראי.

אפשר לכתוב ספרים על הנושא אבל אשתדל להתמקד כאן בתכל'ס ולהדגיש את המקומות בהם אפשר לחסוך באופן פוטנציאלי.

מבוא לסליקה

סליקה הינה תהליך העברת תשלום בין לקוח לספק , לרוב בגין מוצר או שירות. עבור רוב העסקים כשאומרים סליקה מתכוונים לסליקת כרטיסי אשראי (או כרטיסי חיוב מידי).

בישראל נכון להיות ישנם 5 מותגים של כרטיס אשראי שמוחזקים בידי הצרכנים – ויזה, מאסטרקארד, ישראכרט, אמריקן אקספרס ודיינרס.

לא להתבלבל, אלו הם המותגים תחתיהם מונפקים כרטיסי אשראי ולא החברות הסולקות אותם. בישראל ישנן שלוש חברות לסליקת כרטיסי אשראי אשר ביחד מחזיקות למעלה מ- 95% מהשוק:

ישראכרט – סולקת כרטיסים ממותגי ויזה, מאסטרקארד, ישראכרט (זהו המותג הפרטי של החברה) ואמריקן אקספרס.

כא"ל (כרטיסי אשראי לישראל) – סולקת כרטיסים ממותגי ויזה, מאסטרקארד, ישראכרט ודיינרס.

מקס (לשעבר לאומי קארד) – סולקת כרטיסים ממותגי ויזה, מאסטרקארד וישראכרט.

בנוסף קיימות שתי סולקות צעירות יותר – טרנזילה וקארדקום אשר סולקות ויזה, מאסטרקארד וישראכרט. חברות אלו החלו את דרכן במקום אחר בשרשרת הערך של תהליך הסליקה והן טרם צברו נתח שוק משמעותי אולם הן מכוונות לצמוח ולהפוך לשחקניות רלבנטיות בשוק.

רוצה לומר, כל מיני טעויות כמו "ויזה לאומי", "ויזה כאל", "ישראכרט" כשם כולל לכרטיס אשראי – להיגמל מהם ומהר!

טיפ לחסכון 1: שיחה עם נציגי חברות הסליקה תוך שימוש במונחים המקצועיים שכוללים הבדלה בין המושגים יעבירו את הרושם שאתם בקיאים בנושא ושיותר קשה "לערבב" אתכם.

אני בכוונה לא מדבר על הנפקה ותפעול הנפקה, בנקים כמנפיקים, חוק שטרום או האם כרטיס האשראי מוגדר כבנקאי או חוץ בנקאי מאחר ונכון להיום הנושא של מי מוגדר בתור המנפיק של הכרטיס מבחינת חבויות בין החברות הרשומות לעיל לבין הבנקים הוא לא רלבנטי בענייני סליקה.

המשמעות של מותג הכרטיס

מבחינתכם, כבעלי עסק, מעניין בעיקר מה הוא מותג הכרטיס. למה? כי בסליקה עסקינן, ובסליקה המחירים יותר מושפעים ממותג הכרטיס מאחר ולמעט מקרים מאד חריגים, בכל נקודת מכירה (המכונה גם POS = Point Of Sale) ניתן לסלוק מותג כלשהו רק על ידי חברת סליקה אחת. לדוגמא: תיאורטית באותו בית עסק ניתן לסלוק את מותג "ויזה" ע"י חב' מקס, את מותגי מאסטרקארד, ישראכרט ואמריקן אקספרס ע"י חב' ישראכרט ואת מותג דיינרס על חב' כא"ל.

ברוב במקרים, בתי עסק קטנים מעדיפים לסלוק את רוב המותגים עם אותה חברה על מנת לצמצם התעסקות עם כמה גופים במקביל וכדי לא "לאבד את הידיים והרגליים". יש בזה הרבה הגיון מהבחינה הזו – למי מאיתנו יש זמן וכוח להתעסק עם זה?! רובנו רואים בנושא רק כמטרד ולא מודעים לעלויות המושתות עלינו בתהליך. כמו כן, מאחר ועלויות הסליקה לרוב מוצגות כאחוזים נמוכים ממחזור הפעילות הנסלק, אז יש את ההרגשה שהנושא שולי ואין על מה להתמקח.

טיפ לחסכון 2: טעות! חובה להתמקח על עלויות הסליקה ואפשר אפילו להתמקח על עלויות הסליקה של כל מותג בנפרד.

כפי שבוודאי שמתם לב מקריאת כמה פסקאות אחורה, לא כל החברות סולקות את כלל המותגים. בישראל אין מידע עדכני ונגיש לציבור על התפלגות מותגי הכרטיסים בידי הצרכנים בשוק[1]. הערכות של פלחי השוק של ויזה ומאסטרקארד ביחד הן סביב 70%-75%, ישראכרט סביב 13%-17%, אמריקן אקספרס סביב 7%-8% ודיינרס סביב 4%-6%.

למה זה חשוב? כי זה מאפשר לכם להתמקח טוב יותר.

אמריקן אקספרס ודיינרס

מותג אמריקן אקספרס נסלק רק ע"י חברת ישראכרט אשר הינה "מונופול במותג" בכל מה שנוגע לסליקה. בשל כך, ישראכרט יכולה לגבות מחירים גבוהים מבתי עסק בעבור הזכות לקבל תשלום מכרטיסים אלו. אותו דבר עם המותג דיינרס של חב' כא"ל. מה האבסורד בכך?

שבעסקאות אלו החברות ישראכרט וכא"ל גם ככה הרוויחו פי כמה יותר מאשר בעסקאות במותגים האחרים!

למה?

כאן ניתן הסבר קצר על חלוקת ההכנסות בשוק כרטיסי האשראי. בכל עסקה, עמלת הסליקה מורכבת משני חלקים: עמלת המנפיק ומרווח הסליקה. עמלת המנפיק נקבעת ע"י הרגולטור ושיעורה קבועה בחוק (נכון לנובמבר 2019 עמלת המנפיק עומדת על 0.6% מגובה העסקה, אולם היא תרד בהדרגה עד 0.5% בשנים הקרובות). מאחר ואת החלק הזה מהעסקה הסולק מחויב להעביר למנפיק הכרטיס, עמלת המנפיק מהווה רצפה לעמלת הסליקה כאשר כל האחוז השיורי מעבר לשיעור עמלת המנפיק מוגדר כמרווח סליקה והוא למעשה ההכנסה של הסולק מהעסקה. לדוגמא: בעסקה של 10,000 ₪ במותג ויזה ובה שיעור עמלת הסליקה עומד של 0.9%, 60 ₪ הסולק מחויב להעביר למנפיק הכרטיס ולכן ההכנסה שלו מהעסקה דה-פקטו היא 30 ₪. מאחר ו- 3 הסולקים הגדולים הם גם 3 המנפיקים הגדולים של כרטיסי אשראי אז בחלק מהעסקאות המנפיק והסולק הם למעשה אותה חברה אולם ברוב העסקאות מדובר בשתי חברות שונות.

לא כך עם אמריקן אקספרס ודיינרס. חברות אלו הן "מונופול במותג" גם בצד ההנפקה ולכן ההכנסה של כל אחת מהחברות האלו מהעסקה שבדוגמא היא כל עמלת הסליקה, כלומר 90 ₪ – למעלה מפי 3 מההכנסה של הסולק בעסקה במותגים האחרים.

התיקון של ישראכרט

בעבר היה כך גם עם המותג הפרטי של חב' ישראכרט שנתח השוק שלו אף גדול יותר.

נציגי המכירות של ישראכרט, שמבינים את החשיבה של העסקים הקטנים, היו מגיעים לבתי עסק ומנהלים שיחה שיכולה להיות דומה לשיחה הזו: "בואו תסלקו אצלי את כל המותגים ותחסכו לכם כאב ראש. אני יכול לסלוק לכם גם את ויזה ומאסטרקארד כמו כולם אבל רק אצלי תוכלו לסלוק ישראכרט ואמריקן אקספרס. אם תלכו למתחרים תאלצו מראש לוותר על נתח שוק כל כך גדול (כאמור סביב 25% מהשוק) ואתם לא רוצים את זה, נכון? אז בואו תחסכו לעצמכם כאב ראש ויאללה קדימה!" כאשר מי שלא רצה לעשות כן הסתכן במחיר גבוה אף יותר עבור סליקת הישראכרט.

כאן הרגולטור התערב ובשנת 2012 חייב את ישראכרט לפתוח את האפשרות לסליקת מותג הישראכרט לכל הסולקים, מה שאכן סייע להוריד את עלויות הסליקה לכלל בתי העסק בכך שאפשר לבתי עסק ניידות גדולה יותר במעבר בין חברות הסליקה.

מותגי אמריקן אקספרס ודיינרס נשארו בשליטה מונופוליסטית אולם גם כאן התערב בנק ישראל והכניס את עמלת הסליקה של מותגים אלו לפיקוח כאשר ביוני 2020, עמלת הסליקה המקסימאלית לא תעבור את ה- 1.99%[2].

טיפ לחסכון 3 : וודאו שחברת הסליקה מציעה לכם הנחה במחיר בגין העברת יותר מותגים ופעילות לסליקה אצלה.

טיפ לחסכון 4 : אמריקן אקספרס ודיינרס – וודאו שאתם לא משלמים יותר מהמקסימום בחוק, שגם אותו תתעקשו לא לשלם ("למה שאשלם את המקסימום?") ואם יפחידו אתכם עם איבוד נתח שוק זכרו שמותגים אלה הינם לרוב "כרטיס שני בארנק" ושברוב המקרים לצרכן יהיה כרטיס נוסף מהמותגים האחרים.

לסיכום עד כה

בעולם בו נעשה צמצום גובר בשימוש במזומן ונוחות של אמצעי התשלום רק נעשית קריטית יותר ויותר, שיעור משמעותי ממחזורי הפעילות של בתי העסק נסלק בכרטיסי אשראי. מאחר ועסקים קטנים לרוב לא טורחים לעסוק יותר מדי בנושא הסליקה, לא טורחים לעקוב אחר ההתפתחויות והשינויים בשוק וכשלוקחים גם בחשבון את המספר מצומצם של חברות סליקה, העלות שאותם עסקים קטנים רואים בחשבונית בתחילת כל חודש יכולה להיות גבוהה מאד ביחס לציפיות עד כדי פגיעה בתכנון התזרים שלהם.

על זה רק אומר, שאיש מקצוע שמטפל לכם בנושא יכול לחסוך לכם סכום משמעותי לאורך זמן ולהתאים את פתרון הסליקה שלכם לצרכים ולאופי הפעילות שלכם.

במאמרים הבאים נעסוק בעוד אלמנטים המאפיינים את שוק הסליקה ונלמד דרכים נוספות בהם ניתן לחסוך עלויות משמעותיות בהתמודדות שלנו מול ענקי הסליקה.

---

[1] המידע העדכני האחרון נכון לשנת 2008 ופורסם בשנת 2010 ע"י מרכז המחקר של הכנסת (וגם הוא מוערך) – https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/31bac462-fcf7-e411-80c8-00155d01107c/2_31bac462-fcf7-e411-80c8-00155d01107c_11_7392.pdf

[2] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4993721,00.html – "עמלות הסליקה של אמריקן אקספרס ודיינרס יופחתו ב-50%"