סליקה – מאמר שני בסדרה

אנחנו ממשיכים בסדרה של המאמרים שלנו על סליקה עבור בעלי עסקים שתכליתה לתת לכם מידע כיצד ואיפה ניתן לחסוך – מאמר שני בסדרה.

אז מה היה לנו?

אז אחרי שהכרנו איך הסליקה עובדת, החלוקה בעמלה בין המנפיק לסולק, הסולקות השונות, ההבדל בין החברות עצמן למותגים, התפלגות המותגים המוערכת בשוק, מדוע אמריקן אקספרס ודיינרס מהוות "מונופול במותג" ואת התיקון בחוק שהפסיק את היות המותג "ישראכרט" גם כמונופול ומעכב ניידות בין החברות במאמר הראשון, הגיע הזמן שנכיר את מבנה שוק כרטיסי האשראי הייחודי בישראל, חלק מסוגי העסקאות השונות שניתן לסלוק וכיצד גובים מאיתנו עמלות בגין השוני הזה.

נעים להכיר – שוק חיוב נדחה או Deferred Debit.

שוק חיוב נדחה – למה ישראל שונה מרוב העולם

רבים מבין העולים לישראל מצאו עצמם מבולבלים כשהחלו לנסות להבין את ההתנהלות הכספית בארץ. פתיחת חשבון בנק, ביטוח לאומי, פנסיה ועוד, כאשר לצערי הבלבול הזה לא פסח גם עולם כרטיסי האשראי. מדוע?

ברוב השווקים המודרניים בעולם, לרבות ארה"ב ואירופה המערבית, עסקה בכרטיסי האשראי יכולה להתבצע באחד משני אופנים – או בחיוב מיידי מהחשבון, מה שמכונה דביט (Debit), ואז מיד לאחר ביצוע העסקה, סכומה יורד מיידית מחשבון הבנק של מחזיק הכרטיס או בחיוב נדחה הכולל ריבית[1], מה שמכונה קרדיט (Credit) ואז סכום העסקה מחויב רק במועד החיוב הבא של מחזיק הכרטיס אולם נגבית בגין כך ריבית, כך שאין ארוחות חינם – ביקשתם דחייה בחיוב? שלמו ריבית!

על אף שסוגי העסקאות הללו, דביט וקרדיט, קיימים בשוק הישראלי, רוב רובן של העסקאות בארץ הינן עסקאות בחיוב נדחה ללא ריבית למחזיק הכרטיס, מה שמכונה Deferred Debit. זה מה שמכונה בארץ עסקה "רגילה", שבה אם שווי המוצר או השירות שרכשת נניח במהלך דצמבר הינו 100 ₪, זה בדיוק הסכום שירד לך מחשבון הבנק בעת מועד החיוב החודשי שלך בינואר.

קסם! אשראי ללא ריבית! האמנם?

מובן שלא. מי שמשלם על האשראי הזה הוא אתם, בעלי העסק, וזאת בכמה אופנים. האופן הראשון הוא בכך שאת התקבול בגין העסקה תקבלו רק בחודש העוקב, על אף שלרוב כבר סיפקתם את המוצר או השירות. הרי לו הייתם מקבלים את כל העסקאות בחיוב מיידי, הייתם יכולים למשל להחזיר תשלומים לספקים ובכך לצמצם את עלויות האשראי שאתם סופגים מהם או להשתמש בכסף על מנת לרכוש עוד ציוד מקצועי הנחוץ לכם במקום לשלם לבנק ריבית על ההלוואה שלקחתם עבור כך.

האופן השני שדרכו אתם סופגים את עלות ה"אשראי חינם" הזה היא דרך עמלת המנפיק (הנקראת גם עמלה צולבת), שבמאמר הקודם למדנו שהיא מהווה מחיר מינימום לעמלת הסליקה שאתם משלמים בכל עסקה. בכל פעם שאני שומע אמירות מצד בעלי עסקים כגון "צריך לקבוע בחוק שעמלת סליקה תהיה לכל היותר 0.1%" או שיעור שערורייתי אחר, אני מצד אחד מבין את הכאב שלהם על התשלומים הרבים שהם נאלצים לשלם אבל גם מצד שני רוצה להסביר להם למה (עדיין) שיעור כזה של עמלה הוא אינו ריאלי.

שיעור עמלת המנפיק כאמור נקבע ע"י הפיקוח על הבנקים[2] והוא משקלל בתוכו פיצוי או תגמול עבור מנפיק הכרטיס בגין 3 דברים: עלות תפעולית בגין ביצוע הסליקה (מערכות מחשוב, תקשורת, מניעת הונאה וכדומה), הסיכון באבטחת התשלום שהוא מחויב בה מרגע אישורו את העסקה ועלות האשראי שהוא סופג לכאורה. ישנן כמה ראיות לכך אולם הבולטות לכך הן ששיעור העמלה הצולבת יורד עם השנים ככל שהעסקאות נעשות בטוחות יותר והיקפי ההונאות בכרטיסי אשראי יורדים בכל העולם ובכך שהרגולטור בישראל מצא לנכון לקבוע שיעור עמלה צולבת נמוך בהרבה בגין עסקת דביט, שבה מרכיב האשראי אינו קיים למעשה. ההפרדה בשיעורי העמלות בין עסקאות דביט ועסקאות בהן אין חיוב מיידי נהוגה בכל העולם.

טיפ חיסכון 5: העלויות לסולק שלכם בגין עסקאות דביט נמוכות יותר. התעקשו על עמלת סליקה נמוכה יותר בגין עסקאות אלו. אין שום הצדקה לשלם אותו דבר. זה כמו לשלם במסעדה מחיר של סטייק עסיסי עבור שניצל רק כי הם הוכנו באותו מטבח…

בכל מקרה, לרכיבים האחרים שעמלת המנפיק מכילה בתוכה יש עלות ובמחיר פופוליסטי כפי שמוצע לעיתים, תקבלו גם איכות נמוכה בהרבה של סליקה כשגם התמריץ של הסולקות לייעל את מניעת ההונאה שלהם יפחת עד שכולנו נפגע כי הגנבים נעשים מתוחכמים מיום ליום.

עסקת תשלומים מול עסקת קרדיט

העסקה הנפוצה ביותר בשוק אחרי העסקה "הרגילה" היא עסקת התשלומים. כאן עלות האשראי שבית העסק סופג אפילו יותר גבוהה מאחר והוא מממן לא רק את הדחייה לחודש הבא אלא את הדחייה לכל החודשים הבאים. נכון שכלכלן היה אומר שבית העסק אמור לשקלל את עלות האשראי המגולמת בעסקת תשלומים כבר במחיר המוצר אולם מה לעשות, רובנו לא כלכלנים ולא יודעים לעשות כן, מה גם שלא תמיד ניתן לעשות כדבר הזה כאשר מחיר המוצר או השירות נקבע בשוק תחרותי. יתרה מכך, גם אם הייתם יכולים לעשות הבדלה במחיר בין עסקה רגילה לעסקת תשלומים, זה עשוי להרתיע את הצרכן  מלבצע את הרכישה מאחר והדבר אינו נהוג בארץ ("מה ז'תומרת אם אני משלם במזומן יעלה לי X ובתשלומים יעלה לי X+Y?").

טיפ חיסכון 6: תעשו בדיוק את זה, ככל הניתן. ככל שהמחיר של מוצר אינו נקבע מראש (כמו שהוא קבוע מראש למשל ברשתות השיווק), תקבעו את המחיר ללקוח רק לאחר שתדעו בכמה תשלומים הוא מתכוון לשלם וגלמו את מחיר האשראי המשוער שלכם (בגדול, כן?) במחיר המוצר או השירות. אלטרנטיבה לכך היא להניח מראש שכל עסקה תתבצע בחלוקה המקסימאלית לתשלומים ולגלם עלות זו במחיר המוצר, כך שבמקרה הרע תקבלו כמה שרציתם אבל בכל מקרה אחר יהיה לכם בעצם רווח מימוני.

מה האבסורד הכי גדול של עסקאות תשלומים? שחברות הסליקה גובות מבעלי העסקים תוספת בעמלת הסליקה בגין מתן הזכות לסלוק עסקת תשלומים שכאמור, אותו בעל עסק מסכן הוא גם המממן שלה. נכון שהתוספת הזו הייתה יכולה להיות לגיטימית מאחר וגם עמלת המנפיק (העלות עבור הסולק) היא גבוהה יותר[3] אולם סמכו על החברות הסליקה שהתוספת הנ"ל גבוהה מהעלות ומייצרת להן רווח נאה[4].

בעוד שבחו"ל עסקאות תשלומים ללא ריבית לצד הלקוח הן נדירות כי מי שסופג את העלות של הדחייה בפועל הן באמת חברות כרטיסי האשראי, עסקאות תשלומים הן לא רק נפוצות בשוק חיוב נדחה אלא גם מייצרות למעשה שוק משני של אשראי פסיבי לניכיון שוברים שבעצם ממחיש באופן ישיר את עלות האשראי שבית העסק סופג בעת שהוא סולק עסקת תשלומים. על נושא ניכיון כרטיסי אשראי אני מזמין אתכם לקרוא את הכתבה שלי בנושא שפורסמה באתר "הון", האתר הגדול בארץ למדריכים פיננסיים.

זה המקום להכיר את עסקת הקרדיט. עסקת הקרדיט, היא עסקה פחות נפוצה בישראל והיקפיה עומדים על אחוזים בודדים מסך כל העסקאות כאשר רובן גם כך נכפות על הצרכנים על ידי עיריות ומועצות אזוריות בעת תשלום מיסים שונים. אני כותב שהם נכפות לא רק בגלל שאותן עיריות לא מאפשרות לנו אלטרנטיבה אם אנו מעוניינים לפרוס את תשלומי מיסים שהן מחייבות אותנו (מה לעשות שעירייה X היא מונופול בתשלום לעירייה X) אלא בעיקר מאחר שבעסקת קרדיט מחזיק הכרטיס הוא זה שסופג את עלות האשראי בפריסה לתשלומים. בארה"ב ואירופה, עסקאות קרדיט מהוות כרבע מהיקף העסקאות בשוק כרטיסי האשראי והן הבוננזה של החברות המנפיקות כרטיסי אשראי מאחר והריביות על עסקאות אלה יכולות לנוע במחיר של בין 17% – 27%(!!)[5] לפי פרופיל הסיכון של כל מחזיק כרטיס. בישראל, נראה שרוב בעלי העסקים אשר יכולים לסלוק עסקאות קרדיט בוחרים שלא לעשות כן מחשש שהריבית שיספוג מחזיק הכרטיס תרתיע אותו מביצוע העסקה.

טיפ לחסכון 6 : קרדיט גבירותי ורבותיי, קרדיט. אם אתם יכולים לסלוק עסקה כקרדיט ולא כעסקת תשלומים, עשו כן. במקרים רבים אם האלטרנטיבה של הצרכן תהיה או זה או תשלום בבת אחת הוא ייבחר בעסקת קרדיט לכן אם אינם חייבים, אל תציעו את אופציית עסקת התשלומים והציגו רק את אלטרנטיבת הקרדיט לפריסה. יש לזה גם יתרון מימוני נוסף – בניגוד לעסקאות אחרות את התקבול בגין עסקת הקרדיט אתם תקבלו במלואו תוך 4 ימים ולא בחודש הבא.

חשוב לציין שהחברות הסולקות גם כאן לא פספסו הזדמנות לגבות עמלה נוספת בגין האפשרות לביצוע עסקת קרדיט, על אף שבניגוד לעסקת תשלומים, אין להם כסולק עלות נוספת בעסקה כזו.

טיפ לחסכון 7 : התמקחו עם נציג המכירות והתעקשו שלא תהיה תוספת בעמלה בגין עסקת קרדיט כך שעבורכם העלות תהיה זהה לעסקה רגילה. לרוב הנציגים לא יתעקשו אתכם בשל שלל הסיבות שמנינו מעלה.

אני רוצה כאן ברשותכם לתת נבואה קטנה. מאחר ועיקר שוק כרטיסי האשראי בישראל מבוסס על גובה עמלת המנפיק אשר יורדת באופן עקבי לאורך השנים בהחלטת הרגולטור בשל התפתחויות טכנולוגיות, גידול מחזורי העסקאות הנסלקות, הסטת אמצעי תשלום לעבר הערוצים הדיגיטליים וגם לא מעט פופוליזם "בריא", השוק לא יוכל להישאר כמו שהוא בעתיד הלא רחוק. עם כניסת שחקנים נוספים לשוק האשראי, לרבות בעלות זרה על חב' כרטיסי אשראי, ההערכה שלי היא שבמוקדם או במאוחר, גם השוק בארץ ייהפך לשוק הדומה במבנהו למקבילותיו בחו"ל ויעבור להיות מבוסס על אשראי אמיתי שחברות כרטיסי האשראי נותנות למחזיקי הכרטיס שלהן, במחיר גבוה מאד הדומה למספרים המבהילים הרשומים מעלה. כך שבעצם נטל האשראי ירד מהעסקים ויעבור לצרכנים.

אבל עד אז, כדאי להמשיך ולנסות לשפר את מצבנו הפיננסי על ידי יישום שלל הטיפים לחיסכון המופיעים כאן, במאמר הקודם ושעוד יופיעו במאמרים הבאים.

לסיכום עד כה

המשכנו עם היכרות האותיות הקטנות שמשפיעות עלינו כבעלי עסקים בעת הגיענו לסלוק עסקה בכרטיס אשראי. הבנו למה העסקים הם אלו שבפועל מממנים את שוק כרטיסי אשראי בישראל, את עסקת התשלומים מול עסקת הקרדיט, קבלנו טעימה קטנה על שוק שעוסק בניכיון כרטיסי אשראי וכמובן שהוספנו טיפים חדשים לחיסכון.

על אף שתכליתה של מאמרים אלו היא לתת לכם ידע וכלים להתמודדות מול נציגי החברות הסולקות, מומחה שמטפל לכם בנושא יכול לחסוך לכם סכום משמעותי לאורך זמן ולהתאים את פתרון הסליקה שלכם לצרכים ולאופי הפעילות שלכם.

מוזמנים לכתוב לנו שאלות בנושאי סליקה ועל נושאים שברצונכם לקבל מידע נוסף כבעלי עסקים הסולקים כרטיסי אשראי למייל ransi@triple-sight.com או בדף שלנו בפייסבוק או בלינקדאין – חפשו את Triple-sight.

---

[1] למעשה מדובר בהלוואה לכל דבר ועניין, על אף שאין זה ממותג באופן הזה, אבל זו הלוואה חד וחלק.

[2] "בנק ישראל מאיץ את מתווה ההפחתה של העמלה הצולבת" – https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Pages/25-2-18.aspx

[3] תוספת זו גם נקבעה על ידי הרגולטור ועומדת על 0.05% כאשר לרוב הסולק היה מוסיף לפחות 0.1% לעמלת הסליקה, כלומר הכנסה נוספת בגובה פי 2 מהעלות.

[4] האבסורד היה בשיאו כאשר גם בצד המנפיק, שכאמור הכנסתו מעמלת המנפיק בעסקאות תשלומים גבוהה יותר, מנפיקות הכרטיסים היו גובות 0.5 ₪ ממחזיק הכרטיס בעת חיוב כל תשלום תורן של העסקה. למזלנו בנק ישראל זיהה את האבסורד וביטל את העמלה הזו. זה גם המקום להזכיר ש- 3 החברות המנפיקות בארץ היו עד לא מכבר גם 3 הסולקות היחידות בישראל…

[5] בארץ הריבית בעסקת קרדיט מעט נמוכה יותר ויכולה להגיע "רק" לבערך 15%. ממש זיל הזול…