ממשיכים בסדרת המאמרים שלנו על סליקה עבור בעלי עסקים וכעת אנחנו מגיעים לנושא חם שנמצא כל הזמן בשיח – אפליקציות התשלום והאם הן מהוות או יהוו חלופה לסליקה. חשוב לציין שנושא אפליקציות התשלום משפיע עלינו בהמון מישורים מעבר למישור הפיננסי: כצרכנים, כמשתמשי סלולר וכבני אדם, אולם במאמר הזה אני רוצה להתמקד בהשפעה הנוכחית והפוטנציאלית על נושא התשלומים לבתי עסק ולכן לכל מי שחשים שלא הקפתי את כל האספקטים של הנושא, עמכם הסליקה… אהה הסליחה.
רקע
עד לפני קצת פחות משלוש שנים, בתי עסק התנהלו מול ספקים ובתי עסק אחרים (בכלליות בפעילות B2B – Business to Business) ומול צרכנים (B2C – Business to Customer or Consumer) בצורה יחסית דיכוטומית בכל מה נוגע לאמצעי התשלום המקובלים.
מול עסקים אחרים, העבודה הייתה לרוב בצ'קים ובמזומן[1]. קיימת סליקת צ'קים בהיקף נמוך[2] אולם בשל אופי ההתנהלות בין עסקים לרבות עולמות ה"שוטף+", עסקים מעדיפים לשמר לעצמם מקסימום גמישות בכל מה שנוגע לעיתוי וחלוקת תשלומים. חוק המזומן[3], שעבר בשנת 2018 אולם זרעיו נזרעו כבר 4 שנים קודם ותכליתו צמצום הכלכלה השחורה, סיבך את העניינים עוד יותר כשיצר מגבלות על היקפי התשלום באמצעים שאינם אלקטרוניים.
טיפ לחסכון 12: משלמים לכם הרבה בצ'קים וכבר נפלתם עם צ'ק שלא כובד? קיימת אפשרות של סליקת צ'קים במסגרתה נלקחת אמנם עמלה נמוכה אולם נושא ההתעסקות עם גבייה מול עסקים ואי תשלום ירד לכם מסדר היום. קיימות טענות רבות נגד חברות סליקת הצ'קים אבל בכמויות גדולות של צ'קים זה שירות כדאי ותמיד ניתן לעשות חישוב האם משתלם עבורכם לפי שיעור הצ'קים ללא כיסוי מהמחזור שלכם ביחס לעמלה.
מאידך, מול צרכנים התשלום התקבל במזומן וקצת בצ'קים אולם תשלומים אלקטרוניים היו כבר נפוצים והתקבלו בעיקר בכרטיסי אשראי, כאשר בתווך עמדה חב' סליקה.
חברת הסליקה הייתה גוזרת את עמלת הסליקה שבמהות שלה אמורה לפצות אותה בגין הונאות, הבטחת תשלום, עלות מימונית והעלות הטכנולוגית. אולם ככל שהטכנולוגיה משתכללת והמימון נופל בפועל על בית העסק, העמלה הפכה יותר ויותר לעמלה שדומה לעמלת תיווך ואין עלות "מרגיזה" יותר מעלות לצד שלישי שבתחושה אינו מייצר ערך אמיתי עבורך.
בנוסף, סליקה מסתמכת על טכנולוגיה מיושנת, מחייבת חומרה ייעודית ויקרה משני הצדדים בעסקה, מותירה אחריה תיעוד חלקי ולא קריא ("רגע, מתי קניתי משהו מע.ר שיווק ישיר?! אה, זה עצם הסופר כמעט חינם") ועדיין לא מפגינה גמישות מספקת לגבי מועדי העברת התשלומים.
ואז הגיע דצמבר 2016
כל עוד חברות כרטיסי האשראי היו בשליטה מלאה של הבנקים, לא היה תמריץ ממשי לשינוי המצב הקיים ולהבאת חדשנות לתחום. בעקבות ועדת שטרום מ- 2015, כאשר בנק הפועלים ולאומי הבינו שהן ייאלצו להיפרד מישראכרט ולאומי קארד בהתאמה ואלו יחלו להתחרות בהם במתן אשראי, כלל הבנקים הבינו שהמצב השתנה. חברות האשראי ששלטו בשוק התשלומים ספקו להם 8-10 אחוזים מהרווח שעליו הן לא היו מוכנות לוותר. בנוסף, הבנקים חויבו למכור את אחזקותיהם בחברת שב"א (שירותי בנקאות אוטומטיים) המהווה מונופול בתחום תשתיות התשלומים בישראל[4] מה שעמד להוציא אותם לגמרי משוק כרטיסי האשראי. לאחר חשיבה ממושכת הבנקים הבינו שבעידן "הסמארטפון בכל כיס" וכשענקיות הטכנולוגיה נושפות בעורפן, הן חייבות לעבור לדור הבא של התשלומים.
בסוף 2016 בנק פועלים השיק את אפליקציית התשלום [5]Bit, אפליקציה חינמית שמאפשרת להעביר כסף באמצעות הסמארטפון לאנשי הקשר שלך ללא עלות ומבלי לדעת מה חשבון הבנק שלו. זמן קצר אחריה הגיעה התשובה של לאומי עם האפליקציה [6]Pepper-pay (כיום Pay) שמבצעת פעולה דומה. בנק דיסקונט, הבנק שלישי בגודלו בזמנו לא רצה להישאר מאחור וכעבור כמה חודשים אימץ את אפליקציית פייבוקס[7], שהוקמה עוד ב- 2014 כפלטפורמה לריכוז תשלומים בין קבוצות אולם קבלה את זריקת המרץ שלה רק לאחר החיבור עם הבנק.
בתחילה, לפחות למראית עין, האפליקציות שווקו כדרך להעביר כספים קטנים בין אנשים או כפיתרון טכנולוגי פשוט ומהיר לביצוע תשלומים יומיומיים לאנשים אחרים – לחבר ששילם עליך בפאב, לבייביסיטר שמגיעה אחת לשבועיים או לאחותך שהבטחת לה שתתחלקו על המתנה של אימא. ככל שהזמן עבר, צרכנים ונותני שירותים עשו יותר ויותר שימוש באפליקציות המייצרות חווית תשלום פשוטה וידידותית עד שאנחנו, כציבור, התמכרנו לנוחות החינמית והביטוי "תעביר לי בביט" הפך לשגור בפי כל. לאחרונה הבנקים גם ביקשו לאפשר תשלום לעסקים באפליקציות, שוב, בחינם[8].
אז הבנקים רוצים להקל את הנטל על עסקים, לחסוך להם כסף ובפועל לייתר את השימוש בכרטיסי אשראי, בדיוק כמו שראו בחזונם מובילי הטכנולוגיה – "לחתוך את המתווך" ולחיות בעולם בו היכולת לשלם ולקבל כסף, בדומה למה שהוואטסאפ עשה לעלויות התקשורת, לא תעלה לנו יותר כלום.
זה המקום להתעורר ולהיזכר שהבנק זה המקום האחרון שירצה לשפר את איכות חיינו סתם ככה…
"כי בתחבולות תעשה לך מלחמה" (משלי כ"ד)
כפי שסדרות טלוויזיה אמריקאיות לימדו אותנו, כל סוחר סמים טוב מגייס לקוחות על ידי "טעימה ראשונה – עליי!". הסוחר הנאלח בעצם מבצע השקעה פשוטה. המוצר שהוא משווק ממכר ולכן עלות הסם שהוא מפסיד זניחה ביחס להכנסות ש"הלקוח" החדש יכניס לו באופן וודאי.
המנגנון כאן לא שונה בתכלית.
נכון להיום, בקצה של האפליקציות עדיין נמצא ברוב המקרים כרטיס האשראי, כלומר הכסף עובר מחשבון בנק של מחזיק טלפון אחד לחשבון בנק של מחזיק טלפון אחר, כמו סליקה רגילה של כרטיסי האשראי על התשתית הקיימת של שב"א. וזה יקר, יקר מאד לבנקים – האפליקציות, שכיום לנו לא עולות כלום, עולות לבנקים יותר מ–100 מיליון שקל בשנה[9] בתשלומים לחברות כרטיסי האשראי כסליקה לכל עניין ודבר וסכום זה רק גדל ככל שהשימוש גובר.
אז מה עשו הבנקים? פיתחו מערכת תשלומים דרך חברת מס"ב (מרכז סליקה בנקאי, עד לא מזמן חברה אחות של שב"א) שתעקוף את שב"א וחברות כרטיסי האשראי ותהיה זמינה רק עבורם. המערכת לא פועלת בתקן EMV הגלובאלי ולכן גם לשחקנים בינלאומיים לא תהיה גישה למערכת.
הבנתם מה הם עשו?
קודם הם הרגילו את כולנו לשלם באפליקציות וגרמו לנו להתמכר בחסות "החינם!", אחר כך הם מכרו את שב"א וחברות כרטיסי האשראי והרוויחו עליהן מיליארדים, כל אותו הזמן הם פיתחו מערכת תשלומים ייעודית עבורן המאפשרת תשלומים לבתי עסק וכעת הם רוצים לחבר את האפליקציות למערכת להפוך את כולנו לשבויים תחת שוק תשלומים מונופוליסטי חדש[10], ריכוזי עוד יותר מקודמו. בשוק כזה היכולת של הבנקים להעלות מחירים באופן גלוי וסמוי תהיה בלתי מוגבלת והיכולת שלהם לתרגם את המידע המגיע משליטה במערך התשלומים החדש לכסף, מידע שכיום הינו חלקי בלבד, תהפוך אותם למפלצות ערך סטייל גוגל ופייסבוק.
אז מה המצב בפועל בינתיים
כדי מצד אחד לא לפגוע בצרכנים ובתי העסק הקטנים, שנהנים מהשימוש באפליקציות החינמיות אבל מצד שני לא לתת את שוק התשלומים במתנה לבנקים, בנק ישראל קבע פשרה זמנית[11] ואלו עיקריה:
| תיאור | פירוט |
| הגבלת היקפי תשלום באפליקציות לבתי עסק ברמת כל בנק בנפרד | בשנת 2019 – 2 מיליארד ₪. בשנת 2020 – 2.5 מיליארד ₪. בשנת 2021 – 3 מיליארד ₪. |
| עידוד מעבר לתשלום בתקן EMV | החל משנת 2021 מגבלת רף הפעילות לא תחול על עסקים שמתבצע בהם תשלום בתקן EMV. |
| חסימת מערכת התשלומים של הבנקים עד להסרת הבלעדיות | האפליקציות הבנקאיות לתשלום בבתי עסק הפועלות דרך המערכת החדשה של מס"ב לא יפעלו אלא אם תהיה אפשרות גישה לשירות גם לגופים חוץ בנקאיים (כמו חברות כרטיסי האשראי אבל גם אפל פיי, פייפאל ודומיהן). |
בשל מגבלת ההיקפים, הבנקים החלו שיתופי פעולה מועטים ובהיקפים קטנים שייעודם בינתיים הוא רק בהטמעת הרעיון שניתן לשלם באפליקציות גם ברכישות מסחריות[12] [13]כאשר בתי העסק עצמם עדיין משלמים את עמלת הסליקה, ובעיקר הטילו מגבלת שימוש יומית וחודשית בכל אפליקציה (נכון לינואר 2020):
- ביט
- מגבלת סכום ההעברה המצטבר ליום – 3,600 ₪
- מגבלת סכום ההעברה החודשית המצטבר – 12,000 ₪.
- מגבלת תקבולים שנתית – 50,000 ₪.
- פיי (פפר פיי)
- מגבלת סכום ההעברה המצטבר ליום – 2,000 ₪
- מגבלת סכום ההעברה החודשית המצטבר – 6,000 ₪.
- מגבלת תקבולים שנתית – 50,000 ₪ (ניתן לבקש הגדלת הסכום בפנייה ישירה)
- פייבוקס
- מגבלת תשלום בודד – 1,500 ₪.
- מגבלת סכום ההעברה החודשית המצטבר – 7,500 ₪.
- קיימת מגבלת תקבולים שנתית – 50,000 ₪ אולם קיים מסלול מורחב המאפשר להגדיל את המגבלה עד ל- 150 אלף ₪.
טיפ לחסכון 13: כל עוד אתם יכולים, קבלו תשלומים באפליקציות. בכולן!! אתם מקבלים מתנה בשווי 150 – 250 אלף ₪ של סליקה בחינם(!) ובחלק מהמקרים גם אין עמלת שורה. לא לשכוח רק לטפל נושא הדיווח לרשויות המס על פי חוק!
טיפ חסכון 14: בהעברות שלקוחות עושים לכם בין בנקים שונים (למשל אתם בלאומי והלקוח בבנק הפועלים, נגבית מכם עמלת "העברה בערוץ ישיר" – 5 ₪ לכל העברה. בשימוש בפייבוקס ניתן למנוע חיובים מרובים מצד הבנקים ע"י צבירת התשלומים מצד הלקוחות ביתרה של האפליקציה (ניתן לצבור עד 25 אלף ₪ בכל רגע נתון) ולמשוך את הכל בהעברה אחת ואז לשלם את העמלה רק פעם אחת.
טיפ לחסכון 15: במידה ואינכם עושים שימוש בפייבוקס, על מנת לחסוך את העלויות העמלה הזו אפשר להגיע להסדר עם הבנק על הנושא בפנייה לפקיד בסניף או להתאים אפליקציית תשלום לבנק הלקוח ושלכם – לקוחות בנק הפועלים שמעבירים בתוך הבנק עם ביט – אין עמלה. כנ"ל PAY בלאומי ופייבוקס בדיסקונט.
אז מה צפוי לקרות בתקופה הקרובה
כמו שאנו רואים, האפליקציות עדיין לא יכולות להוות חלופה ראויה לסליקה באופן מלא, אלא רק לשמש עסקים עם היקף פעילות נמוכה. העלויות הנוכחיות בהעברות בין הבנקים, מגבלות השימוש והיותן עדיין לא נפוצות ומוכרות כמו כרטיסי האשראי מגבילות את האפליקציות בטווח הקצר.
לגבי הטווח הארוך זה סימן השאלה הגדול.
הבנקים בשלב זה או אחר ירצו להפסיק לספוג את העלות ולהפוך את האפליקציות למוקדי רווח, כמו שחברות כרטיסי האשראי היו עבורן עד כה.
לדעתי, גביית תשלום בגין השימוש באפליקציה היא רק עניין של זמן, ושוב מי שישלמו על הזכות לקבל תשלומים באופן אלקטרוני יהיו בעלי העסקים. בין אם תוך שימוש בממשק הישן של שב"א או דרך הממשק החדש שפותח.
החדשות הטובות הן שמאחר ומספר השחקנים יגדל, המחיר שהעסקים ישלמו על תשלומים אלקטרוניים ירד, וזה עוד לפני תחולה גורפת של תקן ה- EMV שתביא לישראל את חברות הטכנולוגיה הבינלאומיות אשר יהיו מוכנות לעשות לבנקים את מה שהם בעצמם עשו לחברות האשראי – לספוג הפסדים בטווח הקצר כדי להשתרש בשוק ולבסוף להשתלט עליו.
בכל מקרה, סביר שעולמות התשלומים המורכבים יותר (עסקה בתשלומים עם/בלי ריבית, דחיית תשלום, תשלום במט"ח וכדומה) ישוכללו רק בהמשך ולכן כרטיס האשראי עדיין יתפוס לנו חלק בארנק בעתיד הנראה לעין ואת בעלי העסקים יכריח להקשר עם חברות הסליקה.
מוזמנים לכתוב לנו שאלות בנושאי סליקה ועל נושאים שברצונכם לקבל מידע נוסף כבעלי עסקים הסולקים כרטיסי אשראי.
[1] קיימים מוצרים כגון כרטיס אשראי עסקי או כרטיס B2B שחלק מהחברות מציעות אולם אמצעי תשלום זה פונה לרוב לבתי עסק גדולים או ספקים גדולים שמתנהלים מול הלקוחות הקמעונאיים שלהם ובכל מקרה נפח הפעילות של אלה אינו משמעותי.
[2] בשנת 2018 סכום הצ'קים עמד על 957 מיליארד ₪ כאשר ERN, חב' סליקת הצ'קים הגדולה בישראל סלקה 6 מיליארד ש"ח מתוכם בלבד.
[3] https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%9C%D7%A6%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9_%D7%91%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9E%D7%9F
[4] שב"א מעניקה שירותי תפעול בין סולקים ומנפיקים של כרטיסי חיוב לבין בתי עסק, כך שכל הפעילות של כרטיסי אשראי בישראל זורמת דרך מחשבי החברה. הכנסות שב"א משירותים אלו הסתכמו ב–69.2 מיליון שקל ב–2018.
[5] https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3702640,00.html
[6] https://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3708134,00.html
[7] https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001188633
[8] למעט עמלות שורה. כנראה עדיין קשה להם לוותר על הכנסה פוטנציאלית לחלוטין…
[9] https://www.themarker.com/markets/.premium-1.7489664
[10] חדש, כי בפועל גם שוק התשלומים הנוכחי בנוי על חברות כרטיסי האשראי שהן קבוצת ריכוז מסואבת, אשר לעיתים מנצלת לרעה את כוחה האוליגופולי.
[11] https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Documents/%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8%20%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D.pdf
[12] " מי צריך כרטיס מפלסטיק: דומינוס תכבד תשלום בביט" – https://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3765165,00.html
[13] "15% הנחה במוזס למשלמים עם PAY" – https://www.payapp.co.il/moses/ (היו לאפליקציה גם מבצעים עם ארומה ומשקר)
Triple-sight 